ניכור הורי - מה ניתן לעשות וכיצד ניתן למנוע מלכתחילה
- עו״ד רותם רינצקי
- 17 בנוב׳
- זמן קריאה 4 דקות
אמנם נפרדתם, אבל זה לא אומר שהקשר עם הילד שלכם צריך להיפגע.
ניכור הורי הוא מצב שבו ילד/ה דוחה או מצמצם קשר עם אחד ההורים לא בגלל סכנה ממשית או פגיעה, אלא בעקבות דינמיקה מתמשכת - מסרים, רמיזות, לוח זמנים שמכשיל מפגשים, ״זליגה״ של ענייני מבוגרים לעולם הילד. זה לא קורה ביום אחד; זה נבנה טיפה-טיפה, עד שהילד מפנים: ״הורה אחד טוב, ההורה השני מיותר/מסוכן/לא חשוב״.
עם זאת, חשוב להבדיל בין ניכור לבין הגנה מוצדקת בילד מפני הורה פוגעני או סיכון ממשי. כשיש חשש אמיתי לבטיחות - פועלים להגנה. כשאין - עובדים לשיקום קשר.
איך ניכור הורי נראה בחיי היום-יום? (סימני אזהרה מוכרים)
“לא רוצה לבוא” בלי סיבה קונקרטית, יחד עם מילים “של מבוגרים”: “מזונות”, “הפרת הסכם”.
אידאליזציה של הורה אחד ודמוניזציה של השני (“אמא מושלמת / אבא הרס את המשפחה”).
סיכול קשר ״קטנטן״ אך עקבי: קובעים חוג חדש בדיוק בזמן שלי עם הילד/ה, “שוכחים” ציוד בבית השני.
הילד מתבקש “לדווח”: מי היה, מה קניתם, כמה שילמת?
הצטרפות של הסביבה לקונפליקט (סבים/דודים/חברים) - והילד שומע.
מדוע ניכור הורי מתחיל בכלל?
כאב גירושין לא מעובד שמחפש אשמה או נקמה.
חרדה משליטה ואובדן (“אם הילד איתי - אני ‘בסדר’”).
קונפליקט כלכלי/משפטי שמחלחל לשפה בבית.
טשטוש גבולות: הילד הופך לחבר סוד, מגשר, או “שופט קטן”.
המחיר שניכור הורי גובה מהילדים
קצר טווח: בלבול נאמנויות, ירידה בלימודים, התפרצויות או הסתגרות, חרדה.
ארוך טווח: קושי לבנות אמון וקשרים זוגיים, דימוי עצמי פגוע (״אם אבא ‘רע’ - מה זה אומר עליי?״), כאב משפחתי שנמשך לבגרות.
ניכור או הגנה מוצדקת ? (בדיקה מהירה)
ניכור: טענות כלליות/משתנות, שפה משפטית אצל ילד, סירוב גורף לקשר ללא אירועים קונקרטיים, קבלת “מסרים” מהסביבה.
הגנה: תיאורים עקביים של אירועים מסוכנים, אינדיקציות טיפוליות/מקצועיות, סימני מצוקה ברורים.
חשוב: כשלא ברור - פונים להערכה מקצועית ניטרלית. קודם כל בטיחות, אחר כך שיקום קשר.
ניכור הורי - מיתוסים מול מציאות
״אם הילד לא רוצה לבוא אליי - אסור להכריח״ ← צריך להבין למה הוא לא רוצה, ולבנות גשר בטוח. לא לוותר.
״זה יעבור לבד״ ← לרוב לא. דפוסים מתקבעים. התערבות מוקדמת מצילה קשרים.
״צריך להוכיח בבית משפט״ ← לפני שפונים לבית משפט: שיח, גישור, תכנית לשיקום קשר. בית משפט הוא לא תכנית טיפול.
מה עושים אם אני חווה ניכור הורי כעת?
שומרים על שפה והתנהלות תקינה מול הילד -
לא משמיצים את ההורה השני. נקודה.
מקיימים טקסים קבועים: שיחה קצרה, פעילות אהובה, שעת שינה.
מדברים בשפה ״ילדית״ ובגובה העיניים - רגשות, חוויות, הענקת ביטחון - בלי משפטיזציה.
פונים מוקדם לליווי מקצועי - גישור, הדרכת הורים או תוכנית לשיקום קשר. מוקדם = הפחתת נזק, קיצור זמן השיקום.
מתעדים באלגנטיות - תאריכים, הודעות, אירועים שסוכלו. לא ״אוספים ראיות נגד״ אלא שומרים על תמונת מצב בהירה.
חשוב: אל תהפכו את הילד ל״כלי ריגול״, הוכיחו באמצעות אירועים שגלויים על פני השטח.
בונים תוכנית שיקום קשר - יעדים קטנים ומעשיים (שיחות קצרות ← מפגשים קצרים ← הגדלת זמני השהות), חלוקת אחריות בין ההורים, מסרים אחידים לילד.
כשצריך - פועלים משפטית מהר - כשהקשר מתדרדר או נקטע - מגישים בקשה דחופה להבטחת קשר.
עשה / אל תעשה - כלים פשוטים לשני הצדדים
להורה שמרגיש מנכרים אותו
עשה:
לשמור על יציבות ונוכחות: זמנים, טקסים קטנים, מסרים קבועים.
לדבר בשפה ״ילדית״: רגשות, חוויות, ביטחון. בלי להיכנס למשפטים או כסף.
לתעד באלגנטיות (הודעות, אירועים) - לא מתוך אובססיה.
להציע פעילות משותפת: “בוא נבחר יחד פעילות קצרה של 30 דקות שאתה אוהב.”
לבקש סיוע מקצועי מוקדם (גישור או טיפול משפחתי), לא רק כשכבר “בוער”.
אל תעשה:
לא משמיצים את ההורה השני - גם אם קשה.
לא “קונים” אהבה במתנות. עקביות עדיפה.
לא משתמשים בשפה משפטית מול הילד (“זה לא חוקי”, “החוק בצד שלי”).
משפט אחד שאפשר להגיד לילד:
״גם כשקשה לנו, אני פה בשבילך. אין לך שום חובה לבחור צד. מותר לך לאהוב את שנינו.״
להורה שמזהה שהוא עלול להיגרר לניכור הורי
לעצור “זליגה” של עניינים משפטיים או כספיים לילד.
לא לבקש ׳דוחות׳ על הבית השני. יש לכבד את זמני השהות - גם כשכואב.
להעביר מסר אחד ברור: ״מותר לך לאהוב גם את אבא / את אמא. זה טוב לך.״
כשיש דחיפות - פועלים באופן משפטי
נוהל 2-20 של נשיאת העליון (בדימוס) (כב׳ הש’ אסתר חיות) קובע:
כשמוגשת בקשה דחופה להבטחת קשר או בקשה לסעד זמני בנושא קשר או מוגנות ילד בבית המשפט לענייני משפחה - נקבע דיון במעמד שני הצדדים תוך 14 יום ממועד ההגשה (למעט טעמים מיוחדים המחייבים החלטה מנומקת).הנוהל נולד מתפיסה ברורה: לזמן יש משקל מכריע. התערבות מהירה יכולה למנוע קיבוע של נתק ולהגן על טובת הילד. מה אפשר לבקש במסגרת הבקשה?
קביעת מפגשים מיידיים ומדורגים (כולל ליווי מקצועי או מרכז קשר לפי הצורך).
איסור זמני על פעולות שמסכלות קשר (כמו שינוי לו״ז חד-צדדיים).
מינוי גורם טיפולי / תיאום הורי / תוכנית שיקום קשר.
כיצד ניתן לעצור את הניכור ההורי - תהליך קצר וענייני
שיחת אבחון רגישה (ללא התחייבות) - מיפוי מצב, הבחנה בין ניכור להגנה, הבנת דחיפות.
בניית תוכנית פעולה מותאמת:
אם ניתן לקיים טיפול או גישור - בונים תוכנית שיקום קשר והסכמות עבודה לשתי הבתים.
אם נדרש סעד דחוף - מגישים בקשה לפי נוהל 2-20 עם תשתית עניינית ותמציתית, כולל המלצות לסעד זמני ותכנית מעשית.
לסיכום - מה אפשר לעשות כבר היום?
אם אתם מזהים סימנים לניכור הורי - אל תחכו שזה “יעבור”. הזמן כאן משחק תפקיד מכריע. אפשר וצריך לעצור את זה מוקדם ככל הניתן.
אני מזמין אתכם לשיחת אבחון קצרה ורגישה. יחד נבחין אם מדובר בניכור או בקושי טבעי שדורש תיווך עדין, נבנה תכנית לשיקום קשר ואם צריך - נגיש בקשה לפי נוהל 2-20 לדיון מהיר.
אם הדברים נוגעים בכם, זה הרגע לעצור, לנשום, ולהבין שאפשר אחרת. בשיחה רגועה ומכבדת נברר את התמונה המלאה, נפריד בין כאב לצורך אמיתי - ונחזיר לילד שלכם את מה שמגיע לו יותר מכל: את הזכות לאהוב את שני הוריו.
תגובות