פתיחת תיק גירושין - כל מה שצריך לדעת

אם אתם שוקלים להתגרש, סביר מאוד שתיתקלו מהר מאוד במושגים כמו “פתיחת תיק גירושין”, “יישוב סכסוך”, “פגישת מהו״ת”, “יחידת הסיוע”, “בית המשפט לענייני משפחה” או “בית הדין הרבני”.

על הנייר, זה נשמע כמו תהליך מסודר:

פותחים בקשה ליישוב סכסוך.

מקבלים זימון לפגישת מהו״ת.

יושבים ביחידת הסיוע.

מדברים.

מנסים להגיע להסכמות.

ואולי נמנעים מתביעות.

בפועל, המציאות הרבה יותר מורכבת.

כי כאשר אחד מבני הזוג מקבל בהפתעה זימון לפגישת מהו״ת, הרבה פעמים זה לא מרגיש כמו הזמנה רגועה לשיחה. זה מרגיש כמו יריית פתיחה.

מכתב רשמי.

הליך שנפתח.

תחושה שמישהו כבר “עשה צעד”.

פחד ממה שהולך לקרות.

כעס.

התגוננות.

ולפעמים גם ריצה מהירה לעורך דין, רק כדי לא להישאר מאחור.

וכאן מתחילה הבעיה.

המטרה של הליך יישוב הסכסוך ופגישות המהו״ת היא טובה: לעצור רגע לפני שמתחילים להגיש תביעות, להסביר לצדדים מה המחיר של הליך משפטי, ולנסות לבדוק אם אפשר לפתור את הדברים בהסכמה.

אבל בפועל, הנתונים האחרונים מציגים תמונה לא פשוטה:

שיעור אי-ההתייצבות לפגישות המהו״ת הראשונות עומד על 41%, ורק 13% מהתיקים מסתיימים בהסכמות בתוך יחידת הסיוע.

כלומר, ברוב המקרים, ההליך הזה לא באמת מסתיים שם.

וזה לא בגלל שהצוותים לא טובים.

זה לא בגלל שאין רצון לעזור.

וזה לא בגלל שהרעיון עצמו לא נכון.

זה בגלל שגירושין הם תהליך מורכב מדי, רגשי מדי, אישי מדי ועמוק מדי, כדי לפתור אותו בדרך כלל בכמה פגישות קצרות בתוך שירות ציבורי עמוס.

אני עו״ד ומגשר בתחום המשפחה, ומלווה זוגות שנמצאים לפני פתיחת הליך גירושין, אחרי פתיחת בקשה ליישוב סכסוך, או רגע לפני שהדרך לבית המשפט נפתחת בפניהם.

והמסר שלי פשוט:

אם אתם רוצים להתגרש, זה לא אומר שאתם חייבים להתחיל במלחמה.

אפשר לבחור בדרך אחרת.

אני קורא לה דרך עוקפת בית משפט.

קוראים לזה גישור גירושין.

הייחוד שלנו: גישור משפטי לצד ליווי רגשי מקצועי

בתהליך העבודה שלנו אני מגשר לצד עו״ס המתמחה במשפחות בקונפליקט, מתוך הבנה שפתיחת הליך גירושין היא לא רק פעולה משפטית.

נכון, חשוב מאוד להבין את ההליך:

מהי בקשה ליישוב סכסוך, מה קורה בפגישת מהו״ת, מתי ניתן להגיש תביעות, מה ההבדל בין בית המשפט לענייני משפחה לבית הדין הרבני, ומה המשמעות של הסכם גירושין.

אבל לצד זה, יש גם בני אדם.

יש הורים שנמצאים בתקופה סוערת.

יש ילדים שצריכים יציבות.

יש פחד כלכלי.

יש חשש מאיבוד קשר עם הילדים.

יש כעסים, אכזבות ולעיתים גם תחושת בגידה או חוסר אמון.

ויש החלטות שצריך לקבל דווקא בזמן שבו קשה מאוד לחשוב בבהירות.

השילוב בין גישור משפטי לבין ליווי רגשי מקצועי מאפשר לנו להחזיק את שני הצדדים של התהליך:

מצד אחד, לבנות הסכם גירושין מקצועי, ברור ומלא;

מצד שני, לתת מקום גם למה שקורה מתחת לפני השטח - הפחדים, התקשורת, הילדים, והאופן שבו המשפחה עומדת להשתנות.

זה לא טיפול זוגי.

וזה לא ניסיון לשכנע אתכם להישאר יחד.

זה תהליך שנועד לעזור לכם להיפרד בצורה אחראית יותר, להפחית מתחים, ולבנות הסכם שאפשר לחיות איתו באמת ביום שאחרי.

מה זה בעצם “פתיחת תיק גירושין”?

כאשר אנשים מדברים על פתיחת תיק גירושין, הם לא תמיד מתכוונים לאותו דבר.

לפעמים הכוונה היא לפתיחת בקשה ליישוב סכסוך.

לפעמים הכוונה היא לפתיחת תיק בבית הדין הרבני.

לפעמים הכוונה היא להגשת תביעות לבית המשפט לענייני משפחה.

ולפעמים הכוונה היא דווקא להגשת הסכם גירושין לאישור, אחרי שכבר הגיעו להסכמות.

לכן, לפני ששואלים “איך פותחים תיק גירושין?”, השאלה החשובה יותר היא:

איזה מסלול אתם רוצים לפתוח?

מסלול של מאבק משפטי?

או מסלול של הסכמות?

כי שני אנשים יכולים להתחיל מאותה נקודה - החלטה להתגרש - ולהגיע לשתי דרכים שונות לחלוטין.

דרך אחת מתחילה בבקשות, תגובות, עורכי דין, טענות, תביעות, האשמות וחוסר אמון.

הדרך השנייה מתחילה בשיחה מסודרת, מיפוי של הנושאים, הבנת הצרכים של כל צד, התמקדות בילדים ובניית הסכם גירושין בקצב שלכם.

הבחירה הזו חשובה מאוד.

כי הדרך שבה מתחילים גירושין משפיעה כמעט תמיד על הדרך שבה הם יסתיימו.

מהי בקשה ליישוב סכסוך?

בקשה ליישוב סכסוך היא השלב המקדים שנועד, לפחות ברעיון, לעצור את הצדדים לפני פתיחת הליכים משפטיים מלאים.

במקום שכל צד יגיש מיד תביעות, הצדדים מופנים ליחידת הסיוע לפגישת מהו״ת - מידע, היכרות ותיאום.

המטרה היא להסביר לצדדים את האפשרויות, לבדוק את אופי הסכסוך, ולנסות להבין האם ניתן להגיע להסכמות מחוץ לבית המשפט.

ברעיון, זה נכון מאוד.

כי לפני שמכניסים זוג הורים למאבק משפטי, כדאי לעצור ולשאול:

האם באמת חייבים ללכת לבית המשפט?

האם אפשר לדבר?

האם אפשר להגיע להסכם?

האם אפשר למנוע פגיעה בילדים?

האם יש דרך פחות הרסנית?

הבעיה היא שבפועל, עצם פתיחת ההליך כבר יוצרת אצל הרבה אנשים תחושת איום.

גם אם הכוונה היא להרגיע, הצד השני עלול לחוות את זה כהכרזת מלחמה.

במקום “בוא נדבר”, הוא שומע “פתחו נגדי הליך”.

ומשם, לפעמים, הדרך להסלמה קצרה מאוד.

פגישת מהו״ת - תחנת רגיעה לכאורה

פגישת מהו״ת היא פגישה ביחידת הסיוע, שמטרתה לתת לצדדים מידע, להכיר את הסכסוך ולתאם את המשך הדרך.

על הנייר, זו אמורה להיות תחנת רגיעה.

לפני שמתחילים בתביעות, עוצרים רגע, מקבלים הסבר, מבינים את המחיר של הליך משפטי, ובודקים אם אפשר להתנהל אחרת.

אבל בפועל, הנתונים מראים שרבים בכלל לא מגיעים לפגישת המהו״ת הראשונה, ורק חלק קטן מאוד מהתיקים מסתיים בהסכמות בתוך יחידת הסיוע.

המשמעות פשוטה: עבור רוב הזוגות, פגישת מהו״ת אינה מספיקה כדי לפתור את הסכסוך.

ולמה זה קורה?

כי זוג שנמצא בתחילת גירושין צריך הרבה יותר מהסבר כללי.

הוא צריך זמן.

הוא צריך מרחב בטוח.

הוא צריך להבין מה באמת חשוב לכל צד.

הוא צריך לעבור על ילדים, מזונות, דירה, רכוש, חובות, חגים, חופשות, תקשורת, פחדים ועתיד.

הוא צריך לבנות אמון מחדש, לפחות ברמה ההורית.

ובעיקר, הוא צריך תהליך שמחזיק אותו מספיק זמן כדי שלא הכול יתפוצץ ברגע הראשון של כעס.

שירות ציבורי עמוס, חשוב ככל שיהיה, בדרך כלל לא יכול לתת את כל זה.

למה רוב הזוגות לא מסיימים את הסכסוך ביחידת הסיוע?

לא כי יחידת הסיוע לא חשובה.

היא חשובה.

אבל היא לא תמיד בנויה לתת מענה מלא לגירושין מורכבים.

גירושין הם לא רק טופס.

הם לא רק פגישה אחת.והם לא רק שאלה של “האם אתם מוכנים לדבר”.

מדובר בתהליך שמערב:

• ילדים

• פחדים

• כסף

• דירת מגורים

• תחושת צדק

• אובדן אמון

• משפחות מורחבות

• פערים כלכליים

• כעסים מהעבר

• חרדה מהעתיד

• רצון לא להפסיד

• רצון לא להיפגע

• ובעיקר, צורך לבנות מחדש חיים שלמים

כאשר זוג מגיע לפגישת מהו״ת אחרי שאחד הצדדים כבר פתח הליך, הרבה פעמים הוא מגיע כשהוא כבר דרוך.

אחד מרגיש מותקף.

השני מרגיש שהוא רק ניסה לקדם פתרון.

כל אחד חושש שהצד השני “יקדים אותו”.

ואז, במקום שיחה רגועה, נוצר מרחב של לחץ.

כאן בדיוק גישור פרטי יכול לעשות את ההבדל.

לא בגלל שהוא “קסם”.

אלא בגלל שהוא נותן לתהליך את מה שהוא באמת צריך: זמן, עומק, הקשבה, מיפוי משפטי ורגשי, ובנייה הדרגתית של הסכם.

מה קורה כשלא מצליחים להגיע להסכמות?

כאשר הליך יישוב הסכסוך לא מוביל להסכמות, הדרך להגשת תביעות נפתחת.

ומכאן, הרבה פעמים, הסיפור משתנה.

במקום שני אנשים שמנסים להבין איך להיפרד, נוצרים שני צדדים משפטיים.

כל אחד מתחיל לאסוף טענות.

כל אחד מנסח את הסיפור שלו בצורה הקשה ביותר.

כל אחד מנסה להגן על עצמו.

ולפעמים, גם לתקוף את הצד השני לפני שיתקפו אותו.

כאן מתחילים כתבי טענות, תגובות, בקשות, דיונים, חקירות, החלטות זמניות, ולעיתים גם שנים של מאבק.

וזה לא נשאר רק בין ההורים.

הילדים מרגישים את זה.

המשפחה המורחבת מרגישה את זה.

הכיס מרגיש את זה.

והיכולת להישאר הורים מתפקדים ביחד נפגעת.

בסוף, גם זוגות שנלחמים שנים בבית המשפט מגיעים בדרך כלל להסכם או לפסק דין.

השאלה היא כמה כסף, זמן, אנרגיה ונפש הם איבדו בדרך.

אז מהי הדרך העוקפת בית משפט?

הדרך העוקפת בית משפט היא לא להתעלם מהחוק.

היא לא “לעשות דברים לבד” בלי להבין את המשמעות.

והיא לא לחתום על הסכם גנרי מהאינטרנט.

הדרך העוקפת בית משפט היא לבחור בגישור גירושין פרטי לפני שהסכסוך מתפוצץ.

שני אנשים שמבינים שהקשר הזוגי הסתיים, אבל לא רוצים לשבור את כל הכלים.

בגישור אפשר לשבת יחד, בקצב שלכם, ולעבור בצורה מסודרת על כל הנושאים:

• איך מספרים לילדים

• איך בונים זמני שהות

• איך מחשבים מזונות

• איך מחלקים הוצאות חינוך ובריאות

• מה עושים עם דירת המגורים

• איך מחלקים רכוש וחובות

• מה קורה בחגים ובחופשות

• איך מתנהלים עם חשבונות בנק

• איך שומרים על תקשורת הורית

• איך מונעים מחלוקות עתידיות

• ואיך מגישים בסוף הסכם גירושין לאישור

במקום להתחיל מתביעות ואז לנסות לכבות שריפות, מתחילים מהסכמות.

זו לא דרך קלה.

אבל היא בדרך כלל דרך הרבה יותר בריאה.

למה לא לחכות לפגישת מהו״ת כדי להתחיל לדבר?

הרבה זוגות חושבים:

“נפתח יישוב סכסוך, נגיע לפגישת מהו״ת, ונראה מה יקרה.”

הבעיה היא שעד שמגיעים לשם, הרבה פעמים כבר נוצרה הסלמה.

הצד השני קיבל זימון.

התחיל להתייעץ.

המשפחה התחילה להתערב.

הפחדים עלו.

וכל צד התחיל להתבצר.

לכן, אם אתם כבר יודעים שאתם רוצים להתגרש, או אפילו אם אתם שוקלים ברצינות פרידה, לא תמיד נכון לחכות שהמערכת תזמן אתכם לדבר.

אפשר לפנות לגישור לפני פתיחת הליך.

אפשר לשבת יחד עם מגשר.

אפשר להבין מה הנושאים שעל הפרק.

אפשר לקבל תמונה משפטית בסיסית.

אפשר לבדוק אם יש היתכנות להסכם.

ואפשר לעשות את זה בלי לפתוח את הפרק הבא בתחושת איום.

במקרים רבים, זו ההחלטה הכי חכמה שתוכלו לקבל בתחילת הדרך.

האם גישור מתאים לכל זוג?

לא.

חשוב לומר את זה בצורה ברורה.

יש מקרים שבהם צריך לפנות לבית המשפט או לבית הדין במהירות.

למשל:

• אלימות במשפחה

• חשש לפגיעה בילדים

• הברחת כספים או נכסים

• סירוב מוחלט לשיתוף פעולה

• ניכור הורי חמור

• חשש לחטיפת ילדים

• צורך בצווים דחופים

• מצב שבו אין שום יכולת לנהל שיח בסיסי

במקרים כאלה, צריך לפעול נכון ומהר.

אבל רוב הזוגות אינם נמצאים במקרי הקצה האלה.

רוב הזוגות הם אנשים כואבים, כועסים, פגועים ומבולבלים, אבל עדיין כאלה שאם נותנים להם מסגרת נכונה, הם יכולים לדבר.

לא תמיד בקלות.

לא תמיד בנחת.

אבל אפשר לדבר.

ובדיוק בשביל זה קיים גישור.

מה היתרון של גישור לפני פתיחת תיק גירושין?

היתרון הגדול הוא שאתם לא מתחילים את הדרך מתוך מאבק.

בגישור פרטי אפשר:

• לשמור על שליטה בתהליך

• לבחור את הקצב

• להבין את כל הנושאים לפני שמקבלים החלטות

• לצמצם פחדים

• לשמור על תקשורת הורית

• להפחית מעורבות של גורמים שמסלימים את הסכסוך

• לבנות הסכם שמותאם למשפחה שלכם

• לחסוך זמן, כסף ואנרגיה

• להגן על הילדים מחשיפה מיותרת לקונפליקט

בבית משפט מישהו אחר יחליט עבורכם.

בגישור אתם בונים את ההסכם בעצמכם, בליווי מקצועי.

וזה הבדל עצום.

מה צריך לכלול הסכם גירושין טוב?

הסכם גירושין טוב לא נמדד רק בשאלה אם חתמו עליו.

הוא נמדד ביום שאחרי.

כשילד חולה.

כשיש חוג חדש.

כשמגיע חג.

כשצריך לשלם על קייטנה.

כשאחד ההורים רוצה לעבור דירה.

כשיש זוגיות חדשה.

כשיש מחלוקת על הוצאה חריגה.

כשצריך לקבל החלטה חינוכית או רפואית.

לכן, הסכם גירושין טוב צריך להתייחס לעומק לנושאים כמו:

• אחריות הורית

• זמני שהות

• מזונות

• מדור

• הוצאות חריגות

• חינוך

• בריאות

• חגים וחופשות

• דירת המגורים

• חלוקת רכוש

• חובות

• זכויות סוציאליות

• תקשורת בין ההורים

• מנגנון ליישוב מחלוקות עתידיות

זו בדיוק הסיבה שפגישה או שתיים ביחידת הסיוע בדרך כלל לא מספיקות.

הסכם טוב דורש עבודה.

איך יודעים שאתם מוכנים לגישור?

אתם לא צריכים להיות החברים הכי טובים כדי להתחיל גישור.

אתם גם לא צריכים להסכים על הכול מראש.

אבל כן צריך מינימום של נכונות לשבת בתהליך, לשמוע, לדבר, ולנסות להגיע להסכמות.

גישור יכול להתאים כאשר:

• אתם מוכנים לנהל שיחה, גם אם קשה

• אתם מבינים שהמשך מלחמה יפגע בכם ובילדים

• אתם רוצים לשמור על שליטה בהחלטות

• אתם מעדיפים הסכם על פני פסק דין

• אתם מבינים שאי אפשר לקבל את כל מה שרוצים

• יש רצון לסיים את הדברים בצורה מכבדת

• יש נכונות לשקיפות כלכלית בסיסית

• יש הבנה שטובת הילדים צריכה להיות במרכז

גישור לא דורש שהכול יהיה רגוע.הוא כן דורש שלא כל השיחה תתנהל מתוך רצון לנצח.

טעות נפוצה: לחשוב שפתיחת תיק תזרז את הפתרון

הרבה אנשים פותחים הליך מתוך מחשבה שזה “יזיז דברים”.

לפעמים זה נכון.

אבל הרבה פעמים קורה ההפך.

פתיחת הליך עלולה לגרום לצד השני להיבהל, להתגונן, לשכור עורך דין לוחמני, ולהיכנס למצב מלחמה.

ואז במקום להתקדם להסכם, כולם הולכים אחורה.

במקום לדבר על פתרונות, מדברים על טענות.

במקום לבנות אמון, בונים תיקים.

במקום לשמור על הילדים, כל צד בטוח שהוא נלחם עבורם.

אבל ילדים לא צריכים שההורים שלהם “ינצחו” אחד את השני.

הם צריכים שההורים שלהם יישארו ההורים שלהם.

גם אחרי הפרידה.

טעות נוספת: להגיע למהו״ת בלי להבין מה אתם רוצים

פגישת מהו״ת יכולה להיות מועילה יותר כאשר מגיעים אליה מוכנים.

אבל הרבה אנשים מגיעים בלי להבין:

מה חשוב להם באמת.

מה הם מוכנים לשקול.מה הם לא מוכנים לקבל.

מה מצבם הכלכלי.

מה נכון לילדים.

מה החלופות שלהם.

ומה יקרה אם לא תהיה הסכמה.

כאשר מגיעים לא מוכנים, קל מאוד להתפוצץ או להתנתק.

לכן, גם אם כבר נפתחה בקשה ליישוב סכסוך, נכון מאוד לקבל הכנה מקצועית לפני פגישת המהו״ת, או לבחון במקביל אפשרות לגישור פרטי.

לא כדי “לנצח” בפגישה.

אלא כדי להגיע מדויקים יותר, רגועים יותר, ומודעים יותר.

למה לבחור בגישור פרטי ולא להסתפק ביחידת הסיוע?

יחידת הסיוע היא שירות ציבורי חשוב, אבל היא לא תמיד יכולה להחליף תהליך גישור מלא.

בגישור פרטי יש אפשרות להקדיש זמן אמיתי:

להכיר את המשפחה.

להבין את הילדים.

למפות את ההכנסות וההוצאות.

לבחון את הדירה והרכוש.

לשבת עם כל צד בנפרד במידת הצורך.

לזהות פחדים ואינטרסים.

להביא אנשי מקצוע נוספים במידת הצורך.

ולנסח הסכם גירושין מלא, ברור ומותאם אישית.

זה ההבדל בין “בדיקה ראשונית” לבין תהליך מלא.

פגישת מהו״ת יכולה להיות תחנה בדרך.

אבל היא לא חייבת להיות הדרך עצמה.

איך נראה תהליך גישור נכון לפני בית משפט?

תהליך גישור נכון מתחיל בדרך כלל במיפוי רגוע של כל התמונה.

בשלב הראשון מבינים מי אתם, מה מצב הילדים, איפה אתם גרים, מה מצבכם הכלכלי, ומה הנושאים שצריך להסדיר.

לאחר מכן בונים סדר עבודה:

• קודם הילדים

• אחר כך זמני השהות

• לאחר מכן מזונות והוצאות

• בהמשך דירה, רכוש וחובות

• ולבסוף מנגנונים לעתיד

במהלך הדרך אפשר לקיים פגישות משותפות, ולעיתים גם פגישות נפרדות עם כל אחד מהצדדים.

המטרה היא לא לטאטא את הקושי מתחת לשטיח.

המטרה היא לדבר עליו בצורה שלא תפרק את התהליך.

בסוף, כאשר מגיעים להסכמות, מנסחים הסכם גירושין מלא ומגישים אותו לאישור.

כך אפשר לעבור מפרידה כואבת להסכם מסודר, בלי להפוך את כל המשפחה לזירת מלחמה.

למה לא כדאי לחכות עד שהכול יתפוצץ?

הרבה זוגות דוחים את הפנייה לעזרה.

הם אומרים לעצמם:

“נראה מה יהיה.”

“אולי זה יעבור.”

“אין לי כוח לפתוח את זה עכשיו.”

“אם נדבר על זה, זה יהפוך לאמיתי.”

“נחכה אחרי החגים.”

“נחכה שהילדים יגדלו.”

לפעמים זה נכון לקחת זמן.

אבל לפעמים ההמתנה רק מעלה את גובה הלהבות.

ככל שהשיח הופך קשה יותר, כך קשה יותר להגיע להסכמות.

ככל שיש יותר פגיעות, כך קשה יותר לשבת יחד.

וככל שמחכים לרגע שבו כבר אין תקשורת בכלל, כך הדרך לבית המשפט נעשית קצרה יותר.

לכן, אם אתם מרגישים שהקשר נמצא בצומת משמעותית, כדאי לעצור מוקדם.

לא בהכרח כדי להתגרש.

אלא כדי להבין מה נכון לעשות.

למה לבחור בעו״ד ומגשר רותם רינצקי?

אני עו״ד ומגשר בתחום המשפחה, ומלווה זוגות שנמצאים לפני פתיחת תיק גירושין, אחרי פתיחת בקשה ליישוב סכסוך, או רגע לפני שהסכסוך מגיע לבית המשפט.

בתהליך איתי תקבלו:

• הסבר ברור על האפשרויות שעומדות בפניכם

• מיפוי של כל הנושאים שצריך להסדיר

• גישור משפטי לצד ליווי רגשי מקצועי עם עו״ס

• התמקדות אמיתית בטובת הילדים

• בניית הסכמות סביב זמני שהות, מזונות, רכוש ודירה

• הכנה לפגישת מהו״ת במידת הצורך

• ניסוח הסכם גירושין ברור ומעשי

• ליווי לאישור ההסכם, לפי הצורך

• ובעיקר, דרך שמנסה למנוע מכם להגיע למלחמה מיותרת

אני לא מתייחס לפתיחת תיק גירושין כאל “עוד הליך”.

בעיניי, זו נקודת החלטה.

אפשר להתחיל דרך שתוביל אתכם לבית משפט, כעס, הוצאות ועייפות.

ואפשר לעצור רגע קודם, לבחור בגישור, ולבנות דרך אחרת.

שאלות נפוצות על פתיחת תיק גירושין וגישור

האם חייבים לפתוח תיק גירושין כדי להתגרש?

לא תמיד חייבים להתחיל ממאבק משפטי.

כאשר יש נכונות לשיח, ניתן להתחיל בגישור, לבנות הסכם גירושין, ולאחר מכן להגיש אותו לאישור ולפעול להסדרת הגט, ככל שנדרש.

מהי בקשה ליישוב סכסוך?

בקשה ליישוב סכסוך היא הליך מקדים שנועד להפנות את הצדדים לפגישת מהו״ת ביחידת הסיוע, לפני הגשת תביעות מלאות בענייני משפחה.

האם פגישת מהו״ת מספיקה כדי להגיע להסכם?

לעיתים כן, אבל ברוב המקרים לא.

הנתונים מראים שרק חלק קטן מהתיקים מסתיים בהסכמות בתוך יחידת הסיוע.

כאשר יש ילדים, דירה, רכוש, מזונות ונושאים רגשיים מורכבים, בדרך כלל נדרש תהליך עמוק יותר.

האם אפשר להתחיל גישור לפני פגישת מהו״ת?

כן.

במקרים רבים אפשר ואף כדאי להתחיל גישור לפני שההליך המשפטי מסלים, כדי לבנות הסכמות בצורה רגועה ומסודרת יותר.

מה קורה אם כבר פתחו נגדי בקשה ליישוב סכסוך?

זה לא אומר שחייבים להמשיך למלחמה.

אפשר לבדוק אפשרות לגישור פרטי, להגיע מוכנים יותר לפגישת המהו״ת, ולעיתים גם לבקש זמן נוסף כדי לנסות להגיע להסכמות.

האם גישור מתאים גם כשיש כעסים?

כן.

גישור לא דורש שתהיו רגועים או מסכימים על הכול.

הוא כן דורש נכונות בסיסית לדבר, לשמוע ולנסות לבנות פתרון.

מתי גישור לא מתאים?

גישור לא מתאים במקרים של אלימות, סכנה לילדים, הברחת רכוש, סירוב מוחלט לשיתוף פעולה או מצבים דחופים שמחייבים פנייה משפטית מיידית.

האם הסכם גירושין בגישור מקבל תוקף משפטי?

כן.

לאחר שמגיעים להסכמות ומנסחים הסכם גירושין, ניתן להגיש אותו לאישור הערכאה המתאימה, ולאחר אישורו הוא מקבל תוקף מחייב.

לסיכום

פתיחת תיק גירושין היא לא רק פעולה טכנית.

היא יכולה להיות הצעד הראשון בדרך לבית משפט.אבל היא יכולה גם להיות הנקודה שבה עוצרים רגע ובוחרים אחרת.

הנתונים מלמדים שפגישות מהו״ת ויחידת הסיוע אינן מסיימות את רוב הסכסוכים. עבור זוגות רבים, ההליך הציבורי הוא רק תחנת ביניים קצרה בדרך להמשך מאבק.

אבל זה לא חייב להיות כך.

אפשר לבחור מראש בדרך אחרת.

לא לחכות שההליך יתפוצץ.

לא להגיע לבית משפט כשגובה הלהבות כבר בשיא.

לא לתת לילדים לשלם את המחיר של מלחמה שאפשר היה למנוע.

גישור גירושין מאפשר לכם לשבת יחד, בקצב שלכם, לבנות הסכם מסודר, לסגור את כל הפינות, ולהגיש את ההסכם לאישור רק אחרי שאתם מבינים על מה חתמתם.

ככה חוסכים מלחמות.

חוסכים אכזבות.

ובעיקר שומרים על הילדים.

אם אתם שוקלים לפתוח תיק גירושין, או אם כבר קיבלתם זימון לפגישת מהו״ת ואתם מרגישים שהדברים מתחילים להסלים - אני מזמין אתכם לפנות לשיחת היכרות קצרה.

נבדוק יחד האם אפשר לבחור בדרך עוקפת בית משפט.

כי אפשר להתגרש אחרת.